מי הייתה תלמה ילין

(נכתב ע"י הלה קובלינר ותלמה ורדי  (נכדותיה של תלמה ילין 

תֶלמה ילין

תלמה ילין לבית בנטוויץ׳ נולדה בלונדון, אנגליה, במרץ 1895. היא הייתה ביתם התשיעית [מתוך אחד עשר בנות ובנים] של סוזי והרברט בנטוויץ'. הבית של משפחת בנטוויץ׳ בלונדון היה בית יהודי המקפיד בשמירת מצוות, לצד טיפוח ההשכלה הרחבה, ואהבת האומנויות. הרברט בנטוויץ' היה עו"ד ומשפטן. הוא היה ציוני נלהב ואירגן את המשלחת של יהודי אנגליה לקונגרס היהודי הראשון. עם העברת המוסדות הכספיים של ההסתדרות הציונית ללונדון, טיפל הרברט בנטוויץ' בכל הכרוך בהעברה ובניהול החשבונות מבחינה משפטית במערכת האנגלית. בבית משפחת בנטוויץ' התארחו רבים ממנהיגי התנועה הציונית. בשנות ה-20, לאחר מות אשתו, עלה הרברט לארץ ישראל. הוא התגורר בזכרון יעקב ובירושלים עד מותו ב 1932.

כל ילדי משפחת בנטוויץ' ניגנו. הם חולקו על ידי אמם, שניגנה בפסנתר, להרכבים של שלישיות פסנתר, כינור וצ'לו. תלמה קיבלה את הצ'לו.

כבר כנערה צעירה בלטו כשרונותיה של תלמה והתמדתה בנגינה. בגיל 16 קיבלה שיעורים מהצ'לן פאבלו קזאלס, ונסעה למספר חודשים לפריז ללמוד אצל הצ'לן אנדרה הקינג.

כך כתבה ביומנה משנת 1915:

 ״זאת הפעם האחרונה שאני כותבת ביומני בפריז. התקופה הזאת הייתה פוריה כל כך, הרבה יותר משהעזתי לקוות. כשאדם חותר להשיג מטרה חשובה ומקדיש את כל האנרגיה שבו כדי להתגבר על המכשולים שבדרך, התהליך עצמו מזכך ומרומם אותו. כעת, אחרי שאני מוכנה ובטוחה בעצמי, אני רוצה לצאת לדרך ולחתור קדימה. לא להביט או לסטות לימין או לשמאל, רק קדימה אל המטרה שאותה הצבתי לעצמי. לכבוש את המקום הראוי לי בעולם המוזיקלי. אני חשה שאני מלאת אומץ וביטחון עצמי, אבל אני יודעת שהמאבק יהיה ארוך, ואזדקק לכל טיפת אנרגיה שאוכל לגייס כדי לזכות בו. אני אוכיח לעולם שניתן לדבוק בצ׳לו וגם לשמור את השבת״.

עם חזרתה ללונדון התחילה את לימודיה בקולג' המלכותי למוזיקה, והחלה בבניית הקריירה שלה כצ'לנית בהופעות סולו ובהרכבים קאמריים שונים.

באביב 1920 הגיעה תלמה לארץ ישראל לביקור אצל כמה מאחיה שכבר גרו בארץ:  נורמן בנטוויץ׳, שהתמנה למזכיר המשפטי של הנציב העליון הבריטי, ניטה בנטוויץ-לנגה שהקימה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה חווה חקלאית בשם "חצר כרמל" במושבה זכרון יעקב, ומיוריאל, שהיתה ציירת וגרה בירושלים.

תלמה השתלבה מהר מאוד בחוגי המוזיקאים בארץ, ואף יזמה והובילה פעילות מוזיקלית שכללה הוראת מוזיקה, קונצרטים בירושלים,  בין השאר גם בביתו של רונאלד סטורס שהיה המושל הצבאי של ירושלים מטעם הבריטים. בתקופה זו הכירה את האדריכל אליעזר ילין, בנו של דוד ילין, שהיה בלשן נודע, איש חינוך וחוקר שירת ספרד. הצעת הנישואין של אליעזר שינתה את מסלול חייה. תלמה ואליעזר בנו את ביתם בירושלים. אליעזר היה מהנדס ואדריכל בן ירושלים. יחד עם שותפיו לעבודה, הקר וקאופמן, הוא תכנן ופיקח על עבודות הבנייה של שכונת רחביה, הסמינר למורים בבית הכרם [שברבות השנים נקרא על שם אביו, המכללה למורים על שם דוד ילין] ובניינים רבים בירושלים ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

אליעזר ילין תכנן את ביתו, שהיה הבית הראשון בשכונת רחביה בירושלים. ביתם של תלמה ואליעזר היה מוקד למפגשים חברתיים ולפעילות מוזיקלית ענפה בירושלים. לתלמה ולאליעזר נולדו ארבע בנות: שושנה, יהודית יונה וויולה. תלמה המשיכה כל השנים לשלב בין חיי המשפחה וגידול הבנות, לבין הוראת מוסיקה ונגינה בהרכבים מוזיקאליים שונים.

תלמה ייסדה את האגודה הירושלמית למוסיקה בתמיכת ראשי הממשל הבריטי. אגודה זו היתה פעילה מ 1920 עד 1935. היא הצטרפה להקמת הקונסרבטוריון למוסיקה בירושלים ובהמשך עברה ללמד בשלוחתו החדשה בתל אביב.  זאת הייתה תחילתו של הקונסרבטוריון ולימים האקדמיה למוסיקה בתל אביב. בשנות ה-30 היתה חברה ברביעייה הקאמרית המובילה בארץ "רביעיית האוזר".

כאשר ברוניסלב הוברמן ייסד את התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית, לימים התזמורת הפילהרמונית, היא נענתה לבקשתו של הוברמן ויחד עם חברי הרביעיה הצטרפה לקונצרטים הראשונים של התזמורת בניצוחו של ארתורו טוסקניני.

במאמר שפורסם ב׳פלסטיין פוסט׳ תיארה תלמה את אחת החזרות לקראת הקונצרט:

״השעה היא שעת אחר הצהריים, לקראת החזרה הראשונה בניצוחו של טוסקניני. האוויר דחוס מרוב פעימות ליבנו. מפה לאוזן עברו בקרב חברי התזמורת סיפורים על חמת זעמו של המאסטרו, כשנגנים אינם מניחים את דעתו. אנחנו תוהים, אפוא, על עוז ליבו של הוברמן, שהציב אתגר שכזה בפני קבוצת מוזיקאים אשר לא ניגנו יחדיו יותר משישה שבועות. האומנם לא ניכשל במבחן החמור הזה? ... לפתע משתררת דממה. המאסטרו נכנס, לבוש במעיל העבודה שלו, ובענווה שכה אופיינית לו, ניגש לדוכן המנצחים. ׳שלום לכולכם׳ הוא אומר בפשטות – ׳ הסימפוניה של ברהמס, בבקשה.׳

והחזרה מתחילה.

כיצד אוכל לתאר את הקסם שבהינף ידו? כאשר הוא מנצח, אותם קטעים או מכשלות חדלים מלהתקיים. הצלילים עולים ויורדים, שרים וצוחקים, צובטים בליבנו ומעלים לחלוחית בעינינו. אנחנו מנגנים כפי שמעולם לא ניגנו. כל השומע משוכנע שאנחנו, חברי התזמורת הארצישראלית מנגנים יחד שנים רבות, ולא שישה שבועות. דמעות זולגות מעיני אלה מאיתנו שהמוזיקה היא הדבר היקר ביותר לליבם. סוף סוף מצאנו את ׳אלדורדו׳ שלנו – לשמש כלי בידיו של גאון המוזיקה הגדול ביותר שבין החיים עימנו.

תלמה הוזמנה להצטרף לתזמורת, אך היא העדיפה להמשיך בהוראה, בנגינה קאמרית ובהופעות כסולנית, ולהישאר בירושלים. ב- 1936 היא פתחה בנגינת סולו את שידורי הרדיו בארץ: "קול ירושלים״ (לימים ״קול -ישראל״).

לצד הפעילות הענפה בארץ, היא המשיכה בפעילות מוזיקאלית בינלאומית. בביקוריה באנגליה בשנות ה-20 שילבה הנגינה בקונצרטים. בתחילת שנות ה-30 היא הגיעה לגרמניה של טרם עליית הנאצים לשלטון ונגינה בהרכבים שונים בברלין.  לאחר סיום מלחמת העולם השניה,  נסעה בשנית לקונצרטים ושיעורים אצל צ׳לנים מובילים. בשהותה בניו יורק הכירה ועבדה עם לאונרד ברנשטיין, ועם מוזיקאים מובילים באותה התקופה. ב- 1949 חזרה לישראל, אך מדי פעם נסעה לאירופה לסיורי קונצרטים.

בעשור הראשון למדינה ניגנה בהרכב הקבוע שלה "הרביעיה הישראלית " עם לורנד פניבש, אליס פניבש ועדן פרטוש ובהרכבים קאמריים אחרים.  היא נסעה ברחבי הארץ והופיעה בקיבוצים רבים ובערים. בעשר שנות חייה האחרונות הקדישה תלמה זמן רב להקמת שני מיזמים:

היא הייתה פעילה בהקמת "בית דניאל" בזכרון יעקב לזכר אחיינה דניאל פרידלנדר שהיה פסנתרן מחונן. היא סייעה בידי אימו, ליליאן פרידלנדר, שהייתה אחותה של תלמה, להקים בבית דניאל מרכז למוזיקה. הן חלמו להפוך את בית דניאל לטנגלווד שבצפון מזרח ארה״ב  -  מקום לנופש, לסדנות וכיתות אומן וכמובן לקונצרטים בחיק הטבע.

בשנות חייה האחרונות, כשעסקה בעיקר בהוראה, היא פנתה ליוזמה של הקמת בית ספר למוזיקה. בספר אודות תלמה ילין, שנכתב על ידי אחותה, מרג׳ורי בנטוויץ׳, מסופר על פרק זה בחייה:

״תלמה סירבה להשלים עם תוכנית הלימודים בבית הספר שהעמידה בפני הילדים תביעות כה רבות, עד כי לא נותר להם זמן לעסוק במוזיקה. תלמידיה המוכשרים ביותר, בהגיעם לגיל ההתבגרות, חדלו כליל ללמוד לנגן בצ׳לו, או שזמנם החופשי לאימונים בכלי זה היה כה מוגבל, עד כי לא יכלו לפתח את כישרונם. היא חזרה לרעיון שנשתל במוחה כמה שנים קודם על ידי הוברמן בשעה ששוחחו על טיפוח מוזיקאים צעירים. הם חזרו וציטטו מזיכרונותיו של יוהן סבסטיאן באך שסיפר שכל מוזיקאי ידע לנגן בכלי מיתר אחד ובכלי נשיפה אחד, למד את נגינת הפסנתר כבסיס וחונך להשכלה אומנותית רחבה ולא רק לווירטואוזיות מרשימה כנהוג בימינו. היעד לדעתה לא היה לטפח ילדי פלא מוזיקליים, אלא לפתח את הכישרון על בסיסהּ הרחב של התרבות המוזיקלית, לצד לימוד של כל מקצועות החובה הנהוגים בארץ.״

יחד עם עדן פרטוש, שהיה שותפהּ לנגינה ולהוראה. היא פעלה רבות מול משרד החינוך ועיריית תל אביב, שנרתמו להקמת בית הספר.

חודשים ספורים טרם פתיחתו תלמה נפטרה משטף דם במוח כשהיא בת 64 שנים. בית הספר פתח את שעריו כחצי שנה לאחר פטירתה ונקרא על שמה.

תֶלמה יֶלין - בורוכוב 5א', גבעתיים | Thelma Yellin - Borochov 5a, Giv'atayim

טלפון מזכירות: 03-5753777 | Thelmayellin.mazkirut@gmail.com