top of page
המסגרון מגזין המגמה לאמנות חזותית תלמה ילין
גיליון ראשון פברואר 2023
תוכן העניינים של המגזין
ציור של חצי פרה

  2022 /ברק זילברמן / ללא כותרת
 

הפסטיבל בחרוזים נועה יהושוע

לאחר שנת לילה טובה ובהחלט נחוצה, רקדנו את דרכנו אל תוך יומו השני של פסטיבל האמנויות, ולטובת ריקודי עם במגרש הספורט יצאנו החוצה. בפעילות לימדה אותנו המדריכה ריקודים לשירים שונים ומגוונים, התנסינו בריקוד בזוגות,שלשות ומעגלים, והוכחנו פעם נוספת שאנו בהחלט בין-תחומיים. לאחר מכן, עלינו שכבות ט-יא על אוטובוסים, ונסענו למדרשה לאמנות בבית ברל, בעוד שכבת יב נשארה בבית הספר, לערב שמיניסטים מקסים.

את הביקור במדרשה פתחנו באולם הרצאות, בו נפגשנו ושוחחנו עם רותי סלע, אמנית וידאו ארט המלמדת במדרשה, שהציגה בפנינו מעבודותיה הנבחרות, ובעקבותיהן ענתה לנו על שאלות. לאחר המפגש התחלקנו לסדנאות שונות: 

האם אי פעם שברתם קערה מרוב עצבים? טוב, גם אם כן, אין לכם ב להתבייש, אתם סוג של אומנים! גם אם שברתם לאמא כד מחרס, תוכלו לפסל בסדנת פיסול בהרס! בסדנה בחנו את פעולת ההרס כחלק ממלאכת הפיסול, וראינו שלפעמים ההרס, הוא באמנות מרכיב דגול. 

בסדנת המונוטייפ הדפסנו על רשת, במקום לצייר על דף עם מברשת. לאחר מכן הדפסנו גם על חולצות, ועם פריט לבוש חדש ויצירתי יצאנו מרוצים ומרוצות. הכלאות מצועצעות- בסדנא השתמשנו בגוף של צעצוע ממונע, כדי ליצור פסל שנמצא בתנועה. ציור מודל- בסדנא שברנו לכמה שעות את שגרת רישום המודל, ואת העפרונות החלפנו במכחולים ובצבע, איזה הבדל! בסדנא למדנו כיצד להשתמש במשטחי צבע ולנצל את תכונות החומר בהתייחס לאור וצל, גודל וקומפוזיציה, וציירנו מודל, שמולינו החליפה פוזיציה. כלים משונים- בסדנא עבדנו עם שלל כלים כמו מברשות שיניים וכלי מטבח, ולמדנו שגם איתם ניתן ליצור אמנות באופן משובח.

ביום שישי ה13.1, הגענו לבית הספר מעוניינים ורעננים, לכבוד הבוקר שהוקדש לטובת הרצאות של ארבעה אמנים. המאייר דוד פולונסקי הרצה לשכבה י"א, אמן המיצג והוידאו ארט שחר מרקוס הרצה לשכבה י, האמנית הבין-תחומית מיכל הלפמן הרצתה לשכבה י"ב, ואמן הקומיקס והקריקטוריסט אסף חנוכה הרצה לשכבה ט. 

תיאטרוניסטים בבית הספר מ-8 עד 8  מתרוצצים, מחולניקיות ומחולניקים כבר משלמים שכירות בתלמה ילין, קלאסיקאים נרשמים לאולימפיאדת החורף בקטגוריית סחיבת כלי נגינה אתגרית, ג'אזיסטים רצים במרתון ההרכבים, פופ רוק עוד מתאקלמים למעמד וקולנועיסטים מתעדים את כולם מהצד, ומה עושים החזותיסטים? טוב ששאלתם! הבה נלמד:

הפסטיבל התחיל וביום הראשון, התכנסנו כולנו בפארק הירקון. התחלקנו לפי שכבות לחמש פעילויות שונות, שהועברו על ידי מורי המגמה, שבזכותם הבאנו לפארק גם עפרונות. כל שכבה עברה סך של שתי פעילויות, מעשירות וצבעוניות. הפעילות הראשונה הייתה רישום קרוב ורחוק. בפעילות התבקשנו לרשום או לצייר מהתבוננות שני אובייקטים, אחד שקרוב אלינו ואחד שרחוק מאיתנו הנמצאים בסביבת הפארק, עץ, סלע  קקטוס או אפילו חרק, ואותם לשלב בדף אחד, בשימוש בכל סגנון וטכניקה שנרצה, בעזרתו נוכל ליצור רישום מיוחד. 

בשאלה כיצד ניתן לחוות את הסביבה שלנו לפעילות השניה נכנסנו, אקודוקו - במהלכה שיטתנו בגן הקקטוסים. מבעד לעדשות מצלמות סטילס, בעזרת מכשיר הקלטה (Zoom) ובעזרת טלפונים, האזנו לקולות בטבע שאותנו הקסים. תיעדנו, חקרנו וחווינו אותו בדרכים שונות, וראינו בכמה עולמות ניתן לגעת בעזרת התבוננות. במקביל, התקיימה פעילות נוספת בגן הסלעים, בה סיירו התלמידים בגני יהושע, בין הפסלים, ופעילות ציור סביבות חיים בטכניקה מעורבת, שאת התלמידים אל הסביבה באמצעות אמנות מקרבת.

 

הפעילות האחרונה הייתה תרגיל וידאו בנוף הירקרק, בו התבקשו התלמידים ליצור וידאו ארט בסביבת הפארק. חלקם לקחו את התרגיל לפאן הקומי, וחלקם יצרו סרט דרמה קצר שלא היה מבייש אפילו את מגמת קולנוע. בסיום הפעילויות, התכנסנו כולנו בחזרה אל בית הספר לנסוע ,להמשך יום וערב של פעילויות אמנותיות, לסרוג לרשום ולצבוע. בין הפעילויות היו מעגל סריגה בארגון מועצת התלמידים ופעילות ציור ארוך , ובנוסף קיבלנו הזדמנות: לשמוע את סיפורה האישי של אביגיל המודל, שסיפרה על עבודתה ועל חשיבותו של מודל העירום באמנות.

ואת הערב כמובן שנחתום, בשני סבבים שארכו שלוש שעות, של מודל עירום...

תיאטרוניסטים בבית הספר מ-8 עד 8  מתרוצצים, מחולניקיות ומחולניקים כבר משלמים שכירות בתלמה ילין, קלאסיקאים נרשמים לאולימפיאדת החורף בקטגוריית סחיבת כלי נגינה אתגרית, ג'אזיסטים רצים במרתון ההרכבים, פופ רוק עוד מתאקלמים למעמד וקולנועיסטים מתעדים את כולם מהצד, ומה עושים החזותיסטים? טוב ששאלתם! הבה נלמד:

תיאטרוניסטים בבית הספר מ-8 עד 8  מתרוצצים, מחולניקיות ומחולניקים כבר משלמים שכירות בתלמה ילין, קלאסיקאים נרשמים לאולימפיאדת החורף בקטגוריית סחיבת כלי נגינה אתגרית, ג'אזיסטים רצים במרתון ההרכבים, פופ רוק עוד מתאקלמים למעמד וקולנועיסטים מתעדים את כולם מהצד, ומה עושים החזותיסטים? טוב ששאלתם! הבה נלמד:

בלוק
תלמידים מאיירים למגזין

אהרוני / 2022

ללא שם / 2022

אינת יפת טואיטו על עבודותיו של אלכס ווב
oaxaca mexico 1990 chromogenic print ציור של

Oaxaca, Oaxaca, Mexico, 1990,  Chromogenic print

אלכס ווב טקסט
00:00 / 32:14

1. The Mighty - Safari
2. Unknown - Albatross
3. Swing Slow - Western Bolero
4. Lucio Battisti - Si, Viaggiare
5. Keola & Kapono Beamer - Pua Tubarose
6. The Millennium - The Island
7. Las 4 Monedas - Ayer Sonreí
8. El Baile Aleman - Neon Lights
9. Ricky Nelson - Sweeter Than You
10. Michelle Phillips - The Aching Kind
11. Odyssey - Sad Face

האמנות כשקר  במציאות פוסט מודרנית כותרת
שירה זקים כותרת
דיפטיך מרלין, אנדי וורהול 1963

 "דיפטיך מרלין", אנדי וורהול, 1963

רבים מכתביו של הפילוסוף פרידריך ניטשה דנים ומבקרים את הדחף האנושי לגילוי האמת, שמתגלם במחקרם של פילוסופים לאורך ההיסטוריה. ניטשה טוען כי השאיפה הכפייתית לחיפוש אחר האמת מלווה את הפילוסופיה המערבית מאז ומתמיד. הוא מדגיש כי הפילוסופים המחפשים אמת, ובפרט המטפיזיקאים, מבזבזים את זמנם בשאלה זו. בזבוז מכיוון שתשובה אליה אין בנמצא. בספרו לגניאולוגיה של המוסר, ניטשה מונה את טעויותיהם של המטאפיזיקאים, שראו בעולם החושים דבר משתנה ומתעתע ולכן חיפשו את האמת באמצעות דקדוקי המדע. ביקורתו של ניטשה כלפי הוגים אלו (לדוגמא כלפי עמנואל קאנט) נשענת על הפרדוקס הטמון בחקר שאלות פילוסופיות באמצעים לוגיים, דבר שנתפש בעיניו כסר טעם ואף פסול. הוא טוען כי על הזרם הפילוסופי הבא להתנער מהשאיפה לאמת, שבין ביטוייה ניתן למנות את הדת, את אידיאל הפרישות, זרמים רבים בפילוסופיה המודרנית והמדעים המדויקים. התנערות זו תאפשר לאדם לחוות את העולם בצורה כנה, אינסטינקטיבית ואותנטית. ניטשה מפתח את הרעיון הזה בטענה כי יש לאמץ את האמנות כאלטרנטיבה למדע. הוא מעמיד את האמנות כדרך חיים אותנטית וסובייקטיבית, בניגוד לאמת. האמנות, כך הוא טוען, אינה מקדשת את האמת, אלא את השקר. שכן האמן או האמנית יוצרת בעבודותיה עולם חדש, פלאי, נגיש וחד פעמי, ולכן עשייתן נוגדת את אידיאל האמת האפלטוני, הנצחי והנשגב.

כפי שניבא ניטשה, הפילוסופיה הפוסט-מודרנית שהתפתחה כמה עשורים לאחר מותו תוקפת את העקרונות הרציונליים, רוויי המושגים ורודפי האמת של הפילוסופיה המודרנית. זרמים פוסט-מודרניים כגון אקזיסטנציאליזם, רלטיביזם וניהיליזם מפרקים את מושג האמת האבסולוטית ומבקשים לבטל את הרלוונטיות שלה. טקסט זה מחפש חוקר אמנות פוסט-מודרנית התואמת את תפישתו של ניטשה, אמנות שמהללת את השקר.

היחס לאמת באמנות מקביל לזה שסקרתי בפילוסופיה. האמנות לאורך תולדותיה חיפשה אחר האמת, בין אם בתקופות מוקדמות דרך סגידת היופי, בין אם בתקופה המודרנית דרך רגש האדם. אפיון זה השתנה באמנות הפוסט-מודרנית. נוצרו סגנונות ורעיונות שונים שדוחים את האמת ומאמצים את האשליה השקרית.

האמנות כשקר

לא ניתן להצביע במדויק על המעבר בין האמנות המודרנית לפוסט-מודרנית. מועד המהפך משתנה מחוקר לחוקרת ובין מקום למקום (אמריקה או אירופה). ולמרות זאת ישנם זרמים אסתטיים ויצירות מסוימות שנחשבים למכונני המעבר בין התפישות. היות והיצירות הללו משלבות את שתי התפישות, היחס שלהן לאמת ולשקר נע בין רעיונותיו של אלפטון לבין רעיונותיו של ניטשה. יצירות אייקוניות אלו, בזכות הצורה שלהן וכן תוכנן, מטילות דופי בחיפוש האנושות אחר האמת. דוגמאות ליצירות אלו הינן ה"מזרקה" המוכרת של דושאן (1917), "דיפטיכון מרלין" של אנדי וורהול (1962) ו"שעון (אחת וחמש)" של גוזף קוסות (1965). שלוש עבודות אמנות אלו מרדדות, משכפלות ומפרקות את אותה אמת אפלטונית יחידה ונשגבת, וכך פורצות הן את גבולות האמת והן את גבולות האמנות. דינמיקה זו מתאר הפילוסוף וולטר בנימין בשנת 1939: "מן התצלום, לדוגמה, ניתן להכין העתקים לרוב; לבקש לדעת איזהו ההעתק האמיתי, אינו אלא משאלה חסרת שחר. ואולם, משעה שאי אפשר להשתמש עוד באמת המידה של האותנטיות לגבי מוצר האמנות, כל תפקודה של האמנות משתנה מעיקרו".

שעון ג׳וזף קוסות

"שעון (אחת וחמש)", גוזף קוסות, 1965

סינדי שרמן ואלטר-אגו

"אלטר-אגו" (Alter Ego) היא אחת התופעות הבולטות באמנות הפוסט-מודרנית. בחסותה, האמן או האמנית יוצרת לעצמה זהות אלטרנטיבית ושקרית, אשר אותה היא מגלמת בעבודותיה. כך נוצרת דמות בדויה המנותקת מאישיותה ה"אמיתית" של האמנית. הקונספט הזה הינו תולדה של העיסוק האובססיבי בפשר האינדיווידואל, עיסוק המאפיין את הפוסט-מודרנה.

 

הצלמת האמריקאית סינדי שרמן, שנולדה בשנת 1945, ידועה בזכות השימוש המרובה שלה באלטר אגו. לאורך רוב שנות הפעילות שלה, שרמן צילמה דיוקנאות עצמים לכאורה, המציגים אותה מחופשת לשלל דמויות נשים שונות ומגוונות. את הדמויות הללו היא בונה בהתאם לקלישאות מגדר השכיחות בחברה, ומתחזה לדמויות נשים שמככבות בסרטי B הירודים. כמו כן היא יוצרת גלריה של סטראוטיפיות אמריקאיות, המאכלסות את התרבות הפופולרית של ארה"ב.

 

 

 

 

שרמן התפרסמה בזכות סדרת התמונות "סטילס מסרט, ללא כותרת" (Untitled Film Stills) שצילמה בין השנים 1977 ל-1980. בכל אחת משישים ותשע תמונות אלו מוצגת גיבורה בדיונית מסרט פרי דמיונה של שרמן. הדמויות הללו כה קלישאתיות עד כדי שאנו מרגישים שוודאי ראינו את אותו הסרט, שלא קיים באמת. בכל התצלומים מופיעה שרמן, שמשחקת תפקיד של שחקנית שמשחקת אישה בסרט אמריקאי.

למעשה, מוטיב השקר נוכח במספר מובנים בסדרה זו. ראשית, השקר נובע מהאלטר-אגו ששרמן יוצרת בתצלומים. השקר הזה כל כך עוצמתי מכיוון שהוא אמין ומשכנע: הסטילס נראים כמו צילומי מסך מסרט הוליוודי ישן; כל פרט בפריים מוקפד ומדויק. שרמן מכפילה את השקר בזאת שהיא אינה מגלמת סתם דמות, אלא מגלמת שחקנית שמגלמת דמות. מדובר בפיקציה בתוך פיקציה. הסרט ההוליוודי הינו בעצמו שקר. הדמויות והעלילה לא אמתיות, ולכן כאשר שרמן מעמידה פנים כאילו היא דמות בסרט, השקר מועצם.

סנדי שרמן 2003 דיוקן עצמי

"ללא כותרת (דיוקן עצמי עם שיזוף)", סינדי שרמן, 2003

מסדרון תלמידים מציגים
פינת הקומיקס הקצר
איור snow point
קומיקס עם הכיתוב for how long have we been walking
מיכאל ינאני חדש צפייה ישירה כותרת
טקסט על הסרט elaphant
איור של  נערה בשחור לבן עם אודם שחור

יואל חנוכה / ללא שם / 2022

bottom of page